מה כלכלה התנהגותית יכולה ללמד אותנו על השקעות בשוק ההון?

לעתים קל לדמיין שכל השחקנים בשוק ההון מחושבים ורציונליים לחלוטין, אך מחקרים מראים כי גם בהשקעות, הרגש גובר פעמים רבות על השכל

דניס לר

בתחום הפיננסים וההשקעות חל פרדיגמה משמעותי עם פיתוחו של תחום לכאורה שונה בתכלית – הכלכלה ההתנהגותית. כלכלה התנהגותית סובבת סביב הבנת הפסיכולוגיה האנושית ודרך קבלת ההחלטות של היחיד ושל הקבוצה במרחב הכלכלי. דרך המחשבה הזו חוללה מהפכה בהבנתנו את ההתנהגות בשוקי ההון ובכלכלה, וערערה רבות מההנחות היסוד של הכלכלה הקלאסית.

כלכלה התנהגותית חוקרת את מורכבויות האופן שבו אנשים מבצעים בחירות פיננסיות, ושופכת אור על ההטיות, הרגשות וההיגיון (או חוסר ההיגיון) המשפיעים על החלטות השקעה. המבט החדש הזה לא רק מעצב מחדש את התפיסה שלנו לגבי שחקנים כלכליים, אלא גם משנה את הדרך בה אנו ניגשים להשקעות בשוק ההון, פתיחת תיק השקעות וניהול חיסכון לטווח ארוך.

מהי בעצם כלכלה התנהגותית?

כלכלה התנהגותית היא החיבור בין פסיכולוגיה לכלכלה. היא בוחנת כיצד הטיות קוגניטיביות וגורמים רגשיים משפיעים על החלטות כלכליות. בניגוד גמור לכלכלה הקלאסית, אשר הניחה פרטים רציונליים שכל מטרתם היא מיקסום תועלת, הכלכלה ההתנהגותית מכירה בכך שקבלת החלטות אנושית רחוקה לעתים מלהיות רציונלית נטו. שינוי פרספקטיבה זה חלחל להיבטים שונים של החברה, מאסטרטגיות עסקיות ומדיניות ציבורית ועד לתכנון פיננסי אישי. עם זאת, ההשלכות העמוקות שלו ניכרות במיוחד בתחום ההשקעות, שבו התנהגות המשקיעים משפיעה באופן משמעותי על ביצועי שוק ההון ועקב כך על תיקי ההשקעות, בתהליך היזון חוזר.

הקשר הבלתי ניתן להפרדה בין כלכלה התנהגותית להשקעות מתגלה עם ההכרה כי ערכם של תיקי השקעות בשוק המניות תלוי מאוד בהתנהגות המשקיעים. החלטות, רגשות והטיות קוגניטיביות של משקיע, ממלאות תפקיד מרכזי בעיצוב מגמות שוק וערך שווי הנכסים הנסחרים בו. הבנת המניעים הבסיסיים הללו חיונית לא רק למיפוי תנועות השוק, אלא גם לתכנון אסטרטגיות השקעה יעילות. מעניין לראות כיצד לחלק מההטיות הקוגניטיביות שזוהו בכלכלה התנהגותית, כגון שנאת הפסד או אפקט העדר, יש תפקיד יישומי-מעשי בתהליך של בניית תיקי השקעות לפי פרופיל המשקיע.

מחקרי כלכלה התנהגותית ידועים

על מנת להמחיש את היישום של חשיבת הכלכלה ההתנהגותית בעולם ההשקעות, נציג מחקרים מכוננים ששמו זרקור על המורכבות של התנהגות משקיעים.

כך למשל, המחקר פורץ הדרך של החוקרים הישראלים זוכי פרס הנובל דניאל כהנמן ועמוס טברסקי, פירק למעשה את ההנחות המסורתיות של הכלכלה הקלאסית. חקר ההטיות הקוגניטיביות שלהם הדגיש את יחסי הגומלין המורכבים בין פסיכולוגיה למימון, והראה כיצד משקיעים יחידים אינם תמיד שחקנים רציונליים בהקשרים כלכליים. יש לכך השלכות עמוקות על החלטות השקעה, שכן הטיות אי-רציונליות יכולות להניע התנהגויות המערערות את הביצועים בתיקי ההשקעות ובמכשירי החיסכון לטווח ארוך. גם חוסך לפנסיה שלא לוקח אף החלטה לגבי התיק הפנסיוני שלו, יושפע מהתנהגות עדר בשוק. כשכל המשקיעים ימכרו עקב תבהלה, למשל, הנכסים המרכיבים את התיק שלו יאבדו מערכם.

ריצ'רד תאלר, שנחשב לאבי הכלכלה ההתנהגותית, הרחיב על עבודתם של כהנמן וטברסקי. תאלר, זוכה פרס נובל, טבע את המונח "חשבונאות נפשית" (Mental accounting). תאלר טוען שאנשים לעתים קרובות לוקחים את ההחלטות הפיננסיות שלהם על בסיס מונחים יחסיים ולא מוחלטים. כלומר, אנשים מתייחסים לכסף בצורה שונה, בהתאם לגורמים כמו מקור הכסף והשימוש המיועד, במקום לחשוב עליו במונחים של "השורה התחתונה" כמו בחשבונאות קלאסית. התייחסות כזו למשאבים כספיים יכולה להוביל לבחירות לא הגיוניות, שכן אנשים נותנים עדיפות למה שהם תופסים כ"עסקאות טובות" לפי משאלת הנפש שלהם, על פני התייחסות רציונלית לתמונה הפיננסית הכוללת.

מושגים מרכזיים שהטביעו מחקרי הכלכלה ההתנהגותית

שנאת הפסד – אנשים תופסים הפסדים בצורה חריפה יותר מאשר רווחים, מה שמוביל להתנהגות שונאת סיכון גם כאשר הבחירה הרציונלית עשויה להצביע לכיוון אחר.

אפקט הקונקורד (עלות שקועה) – מצב שבו ברור שההשקעה בפרויקט או מוצר כבר לא ניתנת להחזר, אך למרות זאת היזם או החברה ממשיכים להזרים משאבים אליו. הפסיכולוגיה האנושית מונעת מהיזם למשל להודות בכך שהמשאבים הרבים שהושקעו ירדו לטמיון. כך יכול להתרחש גם בתיק השקעות. התרחיש הזה נקרא על שם פרויקט מטוס הקונקורד שכשל.

אפקט העדר – התנהגות עדרית של משקיעים, ללא התייחסות להיגיון הכלכלי של ההחלטה. פעמים רבות משקיעים מוכרים או קונים מניות מכיוון שהם רואים שהשוק בכללותו מבצע פעולה דומה, מבלי להבין מדוע היא מבוצעת.

ביטחון יתר – בשוק עולה, משקיעים נוטים לרכוב על גל המומנטום החיובי. ככל שהנכסים עולים בערכם, גדלה התחושה שהם בלתי מנוצחים, מה שיכול להוביל משקיעים להתעלם מהערכת סיכונים נבונה, ובכך לחשוף אותם להפסדים פוטנציאליים כאשר תנאי השוק משתנים.

מתי ראינו את הכלכלה ההתנהגותית בפעולה?

למעשה, פסיכולוגיה של משקיעים ומנהלי השקעות משפיעה על השוק מדי יום ביומו. אירוע גדול במיוחד שבו ראינו השפעה ישירה של הפסיכולוגיה החברתית על שוק ההון התרחש במשבר הפיננסי של 2008. במהלך המשבר, הפחד והבהלה הביאו משקיעים רבים לקבל החלטות אימפולסיביות, כמו מעבר לנכסים בטוחים יותר או חיסול אחזקות. עם זאת, אלה שנכנעו לדחפים הללו החמיצו את ההתאוששות של השוק שהגיעה לאחר מכן, מה שממחיש כיצד תגובות רגשיות יכולות לחבל ביעדים פיננסיים ארוכי טווח.

סיכום

התובנות שמספקת הכלכלה ההתנהגותית שינו מקצה לקצה את ההבנה שלנו לגבי התנהגות משקיעים והדינמיקות של שוק ההון. ההכרה בהטיות הפסיכולוגיות, הרגשות וחוסר ההיגיון המשפיעים על הבחירות הכלכליות, מאפשרת למשקיעים להעריך באופן עמוק יותר את הגורמים שמעצבים את המגמות בשוק. הבנת המלכודות הפסיכולוגיות הקשורות בשנאת הפסד, חשבונאות נפש והטיות קוגניטיביות אחרות יכולה לסייע למשקיעים לקבל החלטות מושכלות ורציונליות יותר.

* אין באמור כדי להוות התחייבות להשאת תשואה ואין באמור משום תחליף לשיווק השקעות אישי המתחשב בצרכי הלקוח.