מהמודם לענן: ההיסטוריה של האינטרנט

האינטרנט לא תמיד היה מובן מאליו כפי שהוא כיום. איך שלושים שנה משנים את פני החברה, ומה צופן לנו העתיד?

אור גרין

גם אם קשה לנו לדמיין איך חיינו היו נראים בלי האינטרנט, מדובר בשינוי שהוא חדש – כ-60 שנה חלפו מאז הרעיון הראשוני, ולא יותר מעשרים מאז המהפכה הגדולה בתחום, גדולה אבל לא אחרונה, ואולי אפילו לא הגדולה ביותר. סיבים אופטיים לצד חידושים נוספים מאפשרים מעבר מידע מהיר במיוחד – מהיר בהרבה מכל מה שהכרנו עד היום. המהירות האפשרית פותחת פתח להזדמנויות רבות, חדשות ומסקרנות, שמחכות ממש מעבר לפינה והופכת את כל האפשרויות הקיימות גם כיום לנגישות בהרבה. הדברים לא היו כך תמיד. איך האינטרנט נראה, בפרספקטיבה של ששים שנה?

עשרים השנים הראשונות – צבא ואוניברסיטאות

הרעיון מאחורי רשת מחשבים החל להתפתח כמערכת צבאית בתחילת שנות הששים. עד אותן שנים, מחשבים פעלו בתצורה של מחשב מרכזי והרבה מסופים שרק הראו מה שהמחשב המרכזי אמר להם להראות, ו לא "חשבו" בעצמם. אבל אז הגיעה המלחמה הקרה והצבא האמריקאי הבין שהוא בבעיה – אם המחשב המרכזי יפגע בתקיפה, מערכת המחשבים הצבאית כולה תושבת – מה עושים? הרעיון היה פשוט – במקום מחשב אחד מרכזי יהיו הרבה מחשבים, והם יהיו מחוברים בינם לבין עצמם ברשת ויוכלו "לדבר" האחד עם השני. בדרך זו – אם אחד המחשבים יופגז הרשת תפגע, אך חלקים ממנה עדיין יפעלו והצבא לא יושבת.

הבעיה, אומנם, צבאית וגם הרעיון אך הדרך לפתרון עברה דרך האוניברסיטאות שהתבקשו לפתח את הרעיון לכלל מציאות. הרבה אנשים עבדו על הפתרון ובדרך נבנו רשתות קטנות של מחשבים – רשת לאוניברסיטה. כל פתרון אוניברסיטאי היה שונה קצת, אז לרשתות השונות היה קשה לדבר אחת עם השנייה ואז הגיעה פריצת הדרך השנייה – הגדרה של שפה משותפת שכל המחשבים יוכלו לדבר באמצעותה – TCP/IP. הדרך ללידת האימייל הייתה קצרה, אם כי האימייל היה בין רשתות קיימות – צבאיות או אוניברסיטאיות בלבד בתקופה זו.

שנות השמונים – הרשת מתחילה להגיע לציבור

בשנות השמונים האינטרנט החל לזלוג גם אל הציבור הרחב, אך עדיין היה מאד בחיתוליו. ספקי אינטרנט פרטיים הקימו שרתים אליהם אפשר היה להתחבר באמצעים הטכנולוגיים שהיו קיימים אז – מודם מעל קו הטלפון. גלישה באינטרנט לא הייתה מה שאנחנו מכירים כיום, היא כללה בעיקר הצצה בקבצים שהיו מאוחסנים על השרת שאליו התחברו, אחרי סשן צפצופים קולני שנטרל את השימוש בטלפון והודיע אחר כבוד שעכשיו אפשר לראות את תוכן השרת הנבחר – לראות בלבד.

שנות התשעים – הופעתו של הדפדפן ומנועי החיפוש

הדפדפן הראשון נולד בשנת 1991 ומייד אחריו החלו להופיע מנועי החיפוש. בסופו של דבר צמח מנוע החיפוש של גוגל שעבד בשיטה חדשנית שחיפשה לא רק מילים מסוימות במדויק אלא רלוונטיות באופן כללי. גם הרשתות החברתיות הראשונות החלו לצוץ, אך עדיין לא הרשתות החברתיות השולטות כיום – פייסבוק, יוטיוב, אינסטגרם, וכדומה. עם לידתו של ה – WEB 2.0, צ'אטים החלו להופיע וסיפקו אפשרות להעביר מידע דו כיווני, גם האימייל התפתח והופיע, קבוצות דוא"ל – האב טיפוס הקדמון של הפורומים שהחליפו אותם לאחר מכן. הרשתות החברתיות הראשוניות החלו לאפשר גם למי שלא היה בבעלותו שרת אינטרנט – להעלות תכנים לרשת, שזו המהות של web 2.0.
בשנת 1994, האינטרנט הגיע גם לאנשים הפרטיים בישראל, אז חברות ה- ISP הראשונות החלו לפעול ואפשרו לאנשים פרטיים להתקשר ולגלוש ברשת האינטרנט.

שנות האלפיים – רשתות חברתיות ומובייל

בכל התקופה הקודמת, לא רק האינטרנט התפתח אלא גם כל הטכנולוגיה סביבו. מהירות העיבוד של המחשבים גדלה בקצב מעריכי, גם גודלם של שטחי האחסון, יכולות העיבוד הגרפי ועוד. למעשה, בתחילת שנות האלפיים רבים כבר ראו את החזון הבא: לא עוד אינטרנט נגיש רק דרך מחשבים שולחנים, אלא אינטרנט שאליו יהיה אפשר לגשת מכל מקום באמצעות הטלפון החכם וטאבלטים. חברות סטארט-אפ מיהרו להתלבש על הרעיון ולהרים אפליקציות רבות שהיו מבוססות על מיקום. היום, תוכנות מובנות מיקום נראות כמובנות מאליהן – וייז, גט, גוגל מפס, איזי, וולט, פנגו ואין סוף אפליקציות נוספות משתמשות במיקום על מנת להנגיש מידע, אבל לפני עשרים שנה הגולשים עדיין היו חשדנים לגבי התפתחות פורצת דרך זו: הפעם הראשונה שבועת ההיי טק החלה להראות סדקים – כשקצב פיתוח הטכנולוגיות החדשות והרעיונות היה גבוה מיכולת האימוץ של האוכלוסייה.

במקביל בעשור הזה, פייסבוק כבשה את הרשתות החברתיות שהיו קיימות גם לפני כן אך לא בכאלו ממדים. מיליוני  אנשים מחוברים שיכולים להחליף מידע, לחדש ולשמור על קשרים, לפרסם אירועים, שירותים או יצירות וירטואליות מכל מקום על פני כדור הארץ. לפיתוח הטכנולוגי הזה אנשים דווקא כן היו מוכנים.

השנים האחרונות – מובייל, אינטרנט של דברים

סטיב ג'ובס האמין בטלפונים חכמים. בשנת 2007 הוא יצא עם האייפון במחירים יחסית זולים והצליח להביא את הציבור לטכנולוגיה שבינתיים בגרה. כשהציבור ראה כי טוב הוא אימץ במהירות את הטכנולוגיה החדשה ובשנת 2011 כבר יותר אנשים גלשו דרך הסמארטפון מאשר דרך המחשב – וגם שירותים מבוססי מיקום הפכו מובנים מעליהם. היום כבר קשה לחשוב על הזמנת משלוח בלי יכולת מעקב אחר השליח, ניווט חברתי המסתמך גם על נתונים שמגיעים מנהגים אחרים, או הזמנת מונית שלא באמצעות הטלפון והאינטרנט. תחומים גדולים עברו מהפכה מאז תחילתו של האינטרנט ובזכותו – כבר אין מוכרי אנציקלופדיות מדלת לדלת כי הכל נגיש בקצות האצבעות, מי זוכר איך נראה ספר כרוך של אטלס? מילון? וגם ספרי קריאה מוצאים את דרכם לגרסאות וירטואליות. כסף עבר גם הוא לממד וירטואלי עם הארנקים ומטבעות הדיגיטליים שצצו, ואפילו תחום כמו צילום עבר מהפכה כשהטלפונים הסלולריים אימצו טכנולוגיית צילום שהייתה יכולה להתחרות בצילום מקצועי. לצד היכולות התכנותיות, גם היכולות הפיזיות של הרשת התפתחו. פריסת סיבים אופטיים ברחבי הארץ מאפשרת גלישה מהירה – עבודה ולימודים מרחוק, שיחות ועידה בווידאו או שיתוף מכשירים רבים המשתמשים בגישה לרשת האינטרנט.

מה שמביא אותנו לתחום המתפתח הבא: אינטרנט של דברים. היום כבר אפשר להבחין לא רק בטלפונים חכמים אלא גם בשעונים חכמים. אבל המכשירים החכמים כבר אינם מוצמדים רק לאנשים – גם הבית עובר מהפך. מערכת בתים חכמים יכולה לכבות אורות כשאנשים אינם בחדר, להחליט האם צריך לסגור או לפתוח את התריסים או להדליק את הדוד או המזגן. גם הרכבים הפכו לחכמים והיום לא מעט מערכות יכולות לקבל החלטה מהירה ובטוחה יותר מכל נהג אנושי.

מה מחכה לנו מעבר לפינה?

התפתחות רשת האינטרנט לצד התפתחות טכנולוגית נותנות לננו הצצה לעתיד ששוב עתיד לשנות את חיינו מקצה לקצה. חשבו על מנתח שיכול לבצע ניתוח מסובך בצד אחד של העולם על מטופל בצידו השני – בזכות מעבר נתונים מהיר ואמין, ותקשורת רובוטית מדויקת דו כיוונית, על משחקי מחשב בהם נראה עולם שמחליף לחלוטין את העולם סביבנו (מציאות וירטואלית) או לחילופין משקפיים דרכם נראה לא רק את האדם שמולנו ברחוב אלא גם פרטים שאנחנו יודעים לגביו: שם (מציאות רבודה). כבר היום ישנם ניצנים ראשונים העושים שימוש בטכנולוגיות אלו סביבנו – אימונים של לוחמי אש או טייסים בלי הסיכון הנלווה, אפשרות תיכנון בתלת ממד במציאות מדומה, או מחשקי ניווט דרכים שעושים שימוש במציאות רבודה.

פיתוח נוסף קשור לתיאוריית המפץ הגדול – אחרי שעברנו את שלב המפץ בו כל העולם נפרס לפנינו באמצעות האינטרנט, השלב הבאה הוא כיווץ מחדש – לדוגמה, מדינות יגדירו חסמים מסוימים. גם תחום הבעלות עובר מהפך – אם אפשר לחיות בעולם וירטואלי – גם חזקה על תכנים וירטואליים יכולה לקבל תוקף. כבר היום הדבר מתחיל לקרום עור וגידים בזכות ה – NFT. הדגש עובר מטכנולוגיה לתוכן כאשר היוצרים יהפכו להיות הבעלים של התכנים אותם הם מפיצים. סביבות שונות יבנו על ידי הגולשים, שיחליטו האם וכיצד הם מתקשרים עם הסביבות הוירטואליות האחרות סביבם.

האינטרנט עבר תהפוכות רבות, ועוד יעבור. סיבים אופטיים הם השלב הטכנולוגי הבא לאימוץ שירותים שכבר קיימים. האם אתם כבר בשלים לאמץ את השלב הזה?